<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין ר"ח</h1>
<h2>דף מב:</h2>
והמצוה הר"ח היא שהזהיר הנזיר מהטמא באהל המת והוא אמרו ועל כל נפשות מת לא יבא. ובבאור אמרו בגמרא (מ"ב:) קרא מלא דבר הכתוב לא יטמא כשהוא אומר לא יבא להזהיר על הטומאה ולהזהיר על הביאה. ושם התבאר שהוא כשנכנס לאהל המת אחר שנטמא אינו לוקה אלא אחת, ושהוא כשקרה לו טומאה וביאה כאחת חייב שתים. כגון שנכנס על חולה בבית וישב שם עד שמת אותו האיש, שנמצא שנטמא ובא באהל המת כאחת. אבל כשנכנס לאהל המת כבר קדמה הטומאה לביאה כמו שהתבאר שם (מ"ג.) לפי השרשים שנתאמתו באהלות.
